דינר פ''ד

ויש לי חלום לשקול מאה ועשר קילו דינר של ממי עכשיו, ואני אנה אני בא, מה יעזור לכתוב, כלום לא יעזור, ומחר ללכת ללמוד שמה שוב יאללה שתחלוף שנה, ומה יהיה בשלב הבא, והאם אי פעם תהיה חתונה? אני בודד אין את ה', זה אני לבד עד שאני יטמן, זה מסע ארוך עוד לפניי, להשלים שאי אפשר להשלים ודאי, אנה אלך אנה אבוא נופל כל פעם וזאת עובדה, אלה החיים וזה עובדה, עד גיל 90 הרבה יגון וצער. אלה הם חיי מתבזבזים, שנה אחר שנה מתכלים, עד גיל תשעים, חיים מתישים. ויש לי חלום לשקול מאה ועשר קילו דינר של ממי עכשיו וגם שנה הבאה, תשפ''ה אהיה באותה נקודה, לצאת עכשיו לכדורסל, אחרי שהאוכל יתעכל בקיבה, מוצ''ש עשיתי הבדלה על בירה, כל מוצ''ש ארד לבירא, עד שאהיה עצמאי וגם אז, לנצח אחיה על החרב כנזכר, ואין לי מה להוסיף, אני לבד בעולם הזה, אני יסיים ואתמודד כל יום עם המיגו הזה ששורף בחזה ולנשום מקשה, ובא לי ללכת משמה, כל יום מחדש לקום אך, ולהתמודד עם הבום בום טראח, החיים הם לא פיקניק כנראה אדם לעמל יולד. אלה הם חיי מתבזבזים, שנה אחר שנה מתכלים, עד גיל תשעים, חיים מתישים.