אלו הם חיי......

איזה שעמום כל כך משעמם לי, הלוואי שהיה לי, משהו לעשות להפיג את השעמום, כל כך משעמם לי כי אני לא עושה כלום, אני צריך לעשות משהו, וכל כך כואב לי הראש, ובא לי לאכול עכשיו משהו, ובטוח יתחילו כל הבלאגן בראש, על הברכות וכו׳ על הכל, ואני ימשיך לנצח לסבול, בא לי לצאת מזה להיות חופשי, להרגיש שהעולם אמיתי ולעשות מה שבא לי, אבל כנראה זה לא יקרה, ומה אני כן יעשה, שאלה טובה מאד, והמצב ימשיך עוד יום ועוד ועוד, אני יכול לעבוד זאת אופציה, למרות שלא בא לי בכלל עם הדה ריאלזציה, והדה פרסנולזציה לא בא לי על שום סיטואציה, אבל בעל כורחי אני חלק מהיקום, ואני חייב לקום ופשוט לשים סוף לשעמום, אז התכנית היא ככה, לחפש ולמצוא עבודה, זה התכנית לעכשיו ובכל מצב, גם אם לא אתחיל לעבוד אני צריך לעשות עוד ועוד, לצאת מהבית ולהיות רגוע, להיות עם בטחון עצמי באופן קבוע, להתעלם מהמחשבות להתעלם מהכל, ובעזרת ה׳ יהיה טוב thats all. אלו הם חיי ימיי ולילותיי זה לא ילך לשום מקום אלו רק משאלותיי/חלומותיי, אנא תעזור לי אלוקיי כי סבלתי יותר מדי תשים סוף לצרותיי ותעזור לי אולי/ותאיר לי את חיי. אנשים לא יודעים מה זה סבל, לא יודעים עד כמה החיים יכולים להיות זבל, אבל הכל הבל הבלים, כאילו שמשהו ישתנה ע"י המילים, וזה לא ילך לשום מקום, תמיד אני בקושי יוכל לנשום, שלא לדבר על לעבוד ולחלום, לעשות משהו גדול מכל מקום, מה אני יעשה מה, אנלא יכול יותר עם זה לא, אני פשוט לא יכול אבל מה אעשה, אלוקים גדול למה לי אתה לא עונה, די באו מים עד נפש, חיים גועל נפש, מגעיל כמו רפש, והדת שלך מונעת ממני חופש, זו הדת שלך למה, מטריפה לי את הדעת לא נושם בבוקר ובלילה, האם משהו משגיח עליי מלמעלה, אנלא יכול לבד זקוק לסייתא דשמיא, הדת שלך גורמת לי לא להתייחס יפה לאנשים, ואולי את הocd אני צריך בזה להאשים, כלו כל הקיצים אני לא יכול יותר, בשביל מה אני מתעורר אנא תעזור לי ומהר. אלו הם חיי ימיי ולילותיי זה לא ילך לשום מקום אלו רק משאלותיי/חלומותיי, אנא תעזור לי אלוקיי כי סבלתי יותר מדי תשים סוף לצרותיי ותעזור לי אולי/ותאיר לי את ימיי. נמאס לי מהחיים האלה, בא לי למות, החיים חולפים ממילא, וכל דבר פשוט נהיה סיוט, אני שונא את המציאות שונא את האנושות, הכל סיוט כל דבר פעוט, מה המהות מה הטעם, רוצה לחיות כמו פעם, תגיד לי מלך העולם, בשביל מה בבוקר אני קם אה, תשאיר את נשמתי שמה, תגיד לי כמה זה ימשך כמה, ולמה כל זה למה, זה הדבר הכי אכזר ביקום, והאם אי פעם יהיה לזה סיום, נמאס לי רוצה לעזוב את היקום, אין לי בשביל מה בבוקר לקום. והימים חולפים שבועות חודשים, עוד 3 חודשים שנה חדשה ולא יתרחשו שינויים, ומה אני עושה לעזאזל ואני משתגע משעמום, והיהדות והיקום אין לי כח בבוקר לקום, אין לי כח לעשות כלום, אותה שגרה מעוטה בעשייה, תקוע כאן בבית בלי יכולת יציאה, אין לי אף אחד לדבר איתו, והזמן חולף לו לאיטו, ומה אני יעשה מה, השאלה הקבועה שנשארת בלי תשובה, איזה סיוט אין לי מילים, נמאס לי פשוט אבל מה עושים, אין לי מושג אני חסר אונים, למה נולדתי אני לא מבין.