תקלה ברכבת
זה החיים חרא, צריך להפנים שמפחד אך ורק, מהצל של עצמי ולא מדבר זולתי, בלי אכלו לי שתו לי כי אם אין אני לי אז מי, אני שבר כלי מרוקן ומרוסק, היצר משחק בי כמו הייתי משחק, עושה לי שחמט שוב אכלו לי שתו לי, אני עצבני כי זה מרתיח את דמי, כן אכלו לי שתו לי אני רק בן אדם, שצריך להתמודד מול צונאמי לבד, עבודה ששוחקת לימודים עם חרדים גדאם איט, או בבית לשבת בלי שהדם בי זורמת, בחירה בין רע לרע לרע, ולא תהיה לי בחיים בחורה, הכל חלומות באספמיה, ממעמקים קראתי יה. מן המיצר קראתי יה, ענני במרחב יה, כמעט שמעדתי שוב תקלה ברכבת, לא נעים מגברת איזה סרט, וממי בדיוק אני מפחד, אסור לי לשחק באש, כבר משכתי 500 שקל מכספומט, בסך הכל מאות אלפי שקלים הלכו לפח, ואין לי עתיד רק עתיד מפחיד, מפחד מהצל של עצמי אבל הפחד הוא מצמית, ואין לי הווה רק עבר מפוקפק, אליך אזעק אך אלוקים שתק. מפחד רק מעצמי, בלי אכלו לי שתו לי, בעצם עם כי ככה, בא תהיה גבר לדקה, בא תוציא אותי מהסבך, בא תהיה איתי רך, לא אכפת לי סיבותיך אכפת לי חיי, חטאתי לפניך הייתי אנוס וזה ודאי, רחם עליי כי באו מים עד נפש, רחם עליי היום לא עוד חודש, אני יודע שזה עד המוות, גם כי אלך בגיא צלמוות. ט''ו בשבט פ''ו כעת, פורים יחלוף ופסח וסייף, חגים שנים עשורים עד שמת, ואז אעלה לעולם האמת, עד אז מתמודד מול החושך, בלי גאווה רק עם בושת, נלחם כל יום על היום הזה, ממעקמים אבל הוא לא עונה, ומילא לא אקליט, זה סתם עוד שיר לאויר, ואני עצבני, רק בן שלושים, כל החיים לפניי פרוסים, יצר הרע שזורק אותי לקרשים, ולא בא לי שוב לימודים, ויש לי טסט עוד שבועיים, מקסימום אכשל אז מה, מקסימום לא אנהג אף פעם, מקסימום לא תרצה הבחורה מקסימום, מקסימום לא אתחתן בגלגול, הזה מקסימום אסבול, הרי יש לזה סוף ואז מול ה' אעמוד, אצטדק ואספר איך אותי הוא ייסר, איך בחושך הייתי חותר איך לא היה לי חבר, איך נותרתי בדד לבד, איך נלחמתי לא להביא ביד, סליחה על השפה כאילו, איפה אתה קודשה בריך הוא, מצב חרא זיפת מזפת, ואני יכול לכתוב מפה עד לצרפת, ענני במרחב יה, אין מוצא מתוך הביצה צריך אותך באופן מובהל. מפחד רק מעצמי, בלי אכלו לי שתו לי, בעצם עם כי ככה, בא תהיה גבר לדקה, בא תוציא אותי מהסבך, בא תהיה איתי רך, לא אכפת לי סיבותיך אכפת לי חיי, חטאתי לפניך הייתי אנוס וזה ודאי, רחם עליי כי באו מים עד נפש, רחם עליי היום לא עוד חודש, אני יודע שזה עד המוות, גם כי אלך בגיא צלמוות.
You may also like
Leave a comment
זה החיים חרא, צריך להפנים שמפחד אך ורק, מהצל של עצמי ולא מדבר זולתי, בלי אכלו לי שתו לי כי אם אין אני לי אז מי, אני שבר כלי מרוקן ומרוסק, היצר משחק בי כמו הייתי משחק, עושה לי שחמט שוב אכלו לי שתו לי, אני עצבני כי זה מרתיח את דמי, כן אכלו לי שתו לי אני רק בן אדם, שצריך להתמודד מול צונאמי לבד, עבודה ששוחקת לימודים עם חרדים גדאם איט, או בבית לשבת בלי שהדם בי זורמת, בחירה בין רע לרע לרע, ולא תהיה לי בחיים בחורה, הכל חלומות באספמיה, ממעמקים קראתי יה. מן המיצר קראתי יה, ענני במרחב יה, כמעט שמעדתי שוב תקלה ברכבת, לא נעים מגברת איזה סרט, וממי בדיוק אני מפחד, אסור לי לשחק באש, כבר משכתי 500 שקל מכספומט, בסך הכל מאות אלפי שקלים הלכו לפח, ואין לי עתיד רק עתיד מפחיד, מפחד מהצל של עצמי אבל הפחד הוא מצמית, ואין לי הווה רק עבר מפוקפק, אליך אזעק אך אלוקים שתק. מפחד רק מעצמי, בלי אכלו לי שתו לי, בעצם עם כי ככה, בא תהיה גבר לדקה, בא תוציא אותי מהסבך, בא תהיה איתי רך, לא אכפת לי סיבותיך אכפת לי חיי, חטאתי לפניך הייתי אנוס וזה ודאי, רחם עליי כי באו מים עד נפש, רחם עליי היום לא עוד חודש, אני יודע שזה עד המוות, גם כי אלך בגיא צלמוות. ט''ו בשבט פ''ו כעת, פורים יחלוף ופסח וסייף, חגים שנים עשורים עד שמת, ואז אעלה לעולם האמת, עד אז מתמודד מול החושך, בלי גאווה רק עם בושת, נלחם כל יום על היום הזה, ממעקמים אבל הוא לא עונה, ומילא לא אקליט, זה סתם עוד שיר לאויר, ואני עצבני, רק בן שלושים, כל החיים לפניי פרוסים, יצר הרע שזורק אותי לקרשים, ולא בא לי שוב לימודים, ויש לי טסט עוד שבועיים, מקסימום אכשל אז מה, מקסימום לא אנהג אף פעם, מקסימום לא תרצה הבחורה מקסימום, מקסימום לא אתחתן בגלגול, הזה מקסימום אסבול, הרי יש לזה סוף ואז מול ה' אעמוד, אצטדק ואספר איך אותי הוא ייסר, איך בחושך הייתי חותר איך לא היה לי חבר, איך נותרתי בדד לבד, איך נלחמתי לא להביא ביד, סליחה על השפה כאילו, איפה אתה קודשה בריך הוא, מצב חרא זיפת מזפת, ואני יכול לכתוב מפה עד לצרפת, ענני במרחב יה, אין מוצא מתוך הביצה צריך אותך באופן מובהל. מפחד רק מעצמי, בלי אכלו לי שתו לי, בעצם עם כי ככה, בא תהיה גבר לדקה, בא תוציא אותי מהסבך, בא תהיה איתי רך, לא אכפת לי סיבותיך אכפת לי חיי, חטאתי לפניך הייתי אנוס וזה ודאי, רחם עליי כי באו מים עד נפש, רחם עליי היום לא עוד חודש, אני יודע שזה עד המוות, גם כי אלך בגיא צלמוות.