אלה שבחייהם קרואים מתים

זה חיי, זה חיי, אין מה לעשות, רק לחיות.... אפילו לכתוב לא מצליח, אני עצבני כי זה מרתיח, מתי לעזאזל יבוא המשיח?, שירפא בי ת'פצע בחיי מה בצע, כל הכסף וכל הזמן, לא מצליח לכתוב, שנה הבאה לא יהיה טוב, נמאס לי לכתוב, אני סובל כמו איוב, אנה אברח אה, מצב פח אשפה, גם בעבודה, גם בבית בכל מצב, ראש השנה פ''ו תכף, השנים נוקפות ואני ממשיך, להלחם להתבאס מצב רוח ברצפה, ואיפה אלוקים נמצא בשואה, כמה זיכרונות מרים כמו לענה, מה יעזור לי כל תולענה, לא אכפת מאף אחד, זה רק אני מול עצמי מול המראה, ואיפה אלוקים, אני מנופץ לרסיסים, על הפנים, עזוב את הדמים, דמים יכולים לחזור, הזמן אבל לא, חלום בלהות סופ''ש, אין וינפש, יש מלחמה 24/7, אלוקים עצור לרגע, בחיי מה בצע, נחשב כמת יותר מנגע. כמו בובה על חוט, אני שחוט ונחות, אין מה לעשות, רק את הלב לכנוס, לבלוע ת'לשון , לא לישון, עד שאמות עוד זמן המון של שיגעון, ויגון ובאסה, לב והראסה, לא עומדים בלחץ, אבל דא עקא, מצב ביש יותר מאיש שנדרס בכביש, או נעקץ על ידי עכביש מצב מביש ומבאיש, מצב בקאנטים, הכל פה אנטי, שנים לא ישנתי, ולא יהיה עוד שאנטי, הכל פה רע, רע נורא, כמו סרטן ממאיר, ולא מאיר. לכתוב אפילו לא מצליח, הכל פה מסריח, מתי יבוא המשיח, שאותי מהתופת הזאת יושיע?, אני זקוק ליד, זקוק למישהי ליד, יותר נכון למשהו לgod, אני נמחק ונכחד, אבל לא באמת עד שאני מת, המון שנים של סבל אטומי כמו איוב גדאם איט, ואין מנוס ומזור ופתרונים, אלה שבחייהם קרואים מתים.