אין לו''ז סיטואיישן

אני שבוז, אין מה לעשות, להניח תפילין, ואז מה לעשות, לא צריך חרוז, צריך לעשות, הבעיה שאין מה, אז על המיטה, עייף לא נרדם ולא ער, להזיז את הגוף ולבית חוזר, אין שינוי הקטן ביותר, הכל על כנו נשאר וישאר, אפילו לכתוב זה סיפור, כל שבת אותו סיפור, במשך השבוע אותו סיפור, נדמה שמכור והוא עכור, ואני גמור ולא ברור, איך אני משנה את העלילה בסיפור, ראוי לאיזכור שאני לבד, כי ה' לא מושיט יד משאיר אותי בדד. אלה הם חיי שירים בקושי מוציא, כל יום מלחמה מול השביזות בוהה בקיר, או גרוע מכך בפלאפון שמקרין, ואני מוקרן ואני חזין, ואין חזון שבת חזון, חיי הולכים לאבדון, לא רואה פתרון אז אפוף דיכאון, מחמישי עד ראשון, ואין מילים על הלשון. אקליט ת'שיר ושבוז, אין לו''ז כמו אגוז לוז, קשה לפיצוח אין פה ניצוח, זה לוז לוז סיטואיישן, אין לו''ז סיטואיישן. שלושה דברים אני צריך, תעסוקה עבודה ואישה לצידי, לא נראה שאף אחד יתממש, אז אני נאחז במה שיש, מנסה לבנות לעצמי סדר יום, לא לחלום להחיות את היום, קמעה קמעה קימה קימה, לאט לאט נגיע למרחק, אני מחוק כמו לוח, אם נאט שור אנלא בטוח, נלחם נגד הרוח נגד הזרם, נגד הגלים נגד התלם, כפירים רשו ורעבו גם אני, בעבודה הדיפולטיבית אם ימח שמו סמי, וגם השכנים שילכו לעזה, ואיך אני נמשך לכל אחת שזזה. אין לי חיים אין לי מהות, כל היום מול המסך כבוי ולהוט, אין קצה חוט ואני נחות, בטחון עצמי בשפל הכל פה הבל, היופי אישה יראת ה', אנלא צריך מאף אחד להתרשם, אנלא לבד יש את ה', גם אם מסתתר הוא איתי בעצם, והוא שומר ומשגיח אמונה לשון להתאמן, צריך להתפלל ואז מהבית לצאת, לעזוב את הפון נופל וקם, לעשות מהזבל זהב בשביל זה באתי לכאן, להתלונן לא יועיל גם לא להצטדק, השעון דופק ואני צריך להתעסק, מעט מעט אגרשנו עד שיעלם, משיח צדקנו תביא אלינו שינחם מנחם. אקליט ת'שיר ושבוז, אין לו''ז כמו אגוז לוז, קשה לפיצוח אין פה ניצוח, זה לוז לוז סיטואיישן, אין לו''ז סיטואיישן.