יושב שוב מול הקופסא המוגכחת, מרגיש כאילו הזמן עוצר מלכת. חילופי שלטון, הצגה , משחק תופסת סטרס חולני מאפשר לנו לעפר מרפסת. מציפים את המדינה במהגרים , מתייחסים לאנשי חירות כאל מהמרים. אז כיצד אפשר שלא להיות בלחץ אזרח? כאשר גרגמל דורש עוד נתח נוסף. ולא מחזיר דבר בתמורה , אה? מחוסרי עבודה , חסרי בית, שממה זו ארץ אבותנו אז על מה המהומה? מגורשים, עלו על אוניות והפליגו האם יגיעו בשלום? רק ימים יגידו. כשארץ ישראל בדימיונו של כל עברי, ושנאת יהודים בדמו של כל מוסלמי. נגועים במחלה שאין אותה לאף עמים, ספגנו מכות קשות מהגוים. אם זה באירופה או בצפון אפריקה, דמנו השפוף אדום כמו פפריקה. אנ'לא רואה צבעים ולא שם לב למוצא, כי לעם ישראל יש את אותה הנשמה. יש לי כבוד כלפי ישוע, אבל אנלא נוצרי, אך בטוח שגם הוא רצה בטובת עמי. שימו ת'פצצה בארמונו של האויב האמיתי, אותו אחד שמפלג בינך וביני. כי למעשה אחי אנחנו נושאים דם זהה, אל תתנשא עלי רק כי יש לך רובה. אני דבוק במטרה כמו רופא אויב לזרוק אותנו אל הים רוצה. אך אני לא נכנע ולא מוותר נלחם כל עוד דלק פה הנר. את השנאה והאלימות עלינו למגר,בגלל מלחמת אחים נאלץ להגר. בבקשה תלמדו מטעויות העבר השמש הגדולה תזרח גם מחר.