ואני עוד פעם יתלונן כי זה דרך הטבע, כמה בא לי אני משתגע, האם להמשיך במיגו אנלא יודע, מה אני עושה עם החיים שלי אני משתגע, מה אני עושה בזמני הפנוי?, מה אני עושה בשבתות עם הבדידות?, מה יהיה איתי עוד שנה שנתיים?, מתי זה יגמר ואם בכלל האם?, ה' אלוקים שנים על שנים תכף 11, שנים על שנים שואל ואין מענה, כמה אני עוד יתענה אז הכתיבה ירדה פלאים?!, יש את העיקר ושם אהיה עוד הרבה ימים. אבל זה יחלוף...... יש לזה סוף...... צעד אחר צעד..... יום אחר יום..... סבלנות...... לא לפחד מהכמות..... זה יגמר בסוף..... אבל איתי מה יהיה אנלא אנלא. יודע משתגע אין מה לעשות, אנלא יכול להשלים אז אין מה לעשות, שיחלפו השנים תכף בן 30, ואז 40 האם אישה וילדים?, והבדידות הזאת שורפת אותי כל יום מחדש, מתפרצת בתוכי כמו הר געש, אך אין מה לעשות רק להעביר את החיים, הלימודים יסתיימו ואז העבודות מתחילים, אם אמצא מה טוב אנלא יוכל לעמוד בפרץ, אנלא ישנה גישה עד סוף חיי זה כך יהיה, עם העייפות השביזות דהיינו הבדידות, אם יהיה שינוי כל שינוי יתקבל בברכה בידידות סחוט. יום אחר יום שבוע חודש, אגיע בסופו של דבר אל החופש, כל התחלות קשות אלה הם חיי, הם יחלפו אלא עם כן אלוקיי, ישלח לנו משיח אני הרי מאמין, שישים סוף לסאגה או בבית העלמין, 11 שנים וכמה עוד יהיה, הולך מדכי אל דכי יה.....