יום חוזר יום הולך אני בא ואתה חותך אני חושב על המנה אתה שורף את הבמה בזמן שאתה מושך אני מחזיק אותה קרוב אליי ערומה וזה משפיע עליי מאבד ריכוז אולי זה לא כדאי אולי זה לא יפה אולי אני והיא נדע את זה אולי אני אמצא אותה שוב ממול בקפה מלטפת פלומה ושואלת מה נשמע מעשנת עוד אחד כי לא די לה מהראשונה ואחותה בטלפון מחול כלום לא השתנה אותו סיפור מראשון עד שישי ובשבת האחות השנייה עושה סלט והיא גם לא גרה בארץ ורחוק וזה קשה ואני מסתכל על הכל ומנסה באמת אני חושב על זה ולא רוצה יו היום הראשון של החופש אמלא יצאתי מהבית מה קורה איתך את לא שמת עליי למה לא הסתכלת כשנשפכת עליי ואז ראית אותי מתוך המנדף ואז ואמרת מה נשמע איתך אתה זוכר אותי זוכר אמרתי לך לא אנלא רוצה להיזכר אמרת לי במסיבה אתה הרמת אותי פעמיים אמרתי לך לא זה היה רק במכנסיים משכתי אותך חזק ואמרתי בואי לפה את לא צריכה להיות פה לא היום ולא איתו מה קורה איתי זה לא אמיתי איך שאת מסתכלת עליי לא לטובתי מה קורה איתך תגידי אנלא זוכר מה קורה עם אבא הוא עדיין משונרר? סיגריות שהוא ולא מחזיר חוזר אני רואה את זה מרחוק ומסתנוור כי המשקפיים שלי אצלך את זוכרת זה לטובתך בבוקר כשנישקתי את כולך והדמעות נעצרו הם נשארו שם בליבך ליוותה אותי לדלת בקנאה זו אחותך שוב היא הסתכלה והתביישה ואמרה לי מה נשמע שקלתי ועניתי בצורה קצת יבשה תודה רבה משהו במבט לא התסדר והחיוך הזה חוזר והמבט הזה חודר ואני לא רוצה לומר דברים בכלל לא משקר אבל היא קצת שקרנית וחקיינית לא מסתדר אף פעם לא הסתדרתי עם השמש הקפחנית רק רציתי לראות אותה בתור הרקדנית מה קורה עם זה ולמה בשקית הכל נפתח ונשפך כשהיישבתי במונית אני חושב על זה דיי דיי זה מאחוריי לא מסניף את הלבן אולי אקח משהו אחר מה קורה עם זה אתה לא רוצה להתעורר אמרתי את זה כשעזבתי את התדר והחלפתי את זה לפאקינג לצדר כשאני יורה כולם רואים כולם רצים ומסתתרים כדורים הפכו חורים שאלות למנעולים מפתחות ומתנפחים הכל חוזר לתת מודע חוזר לי לפנים אתה לא מחפש תשובות רק מעשים אתה נכנס לכוונות ונכנסים כל השדים אני נכנס בין חוליות ונבלות ואנשים ועמודים מה קורה עם זה אתה קורא את הזפרים אתה מפנים? את כל השיעורים את כל התירוצים וחפצים חדים שאתה זורק על אנשים בתקופות טובות אתה חושב על כל הדודות והדודים כולם מתיישבים שוב בחגים מתנשקים ומתחבקים מדברים על פוליטיקות ועל סרטים על מה קורה בתוך הרחובות כשכולם משוטטים ומחפשים את התשובות מחפשים תעצמם מה קורה שם בעולם הקטן לא מחפש את זה היום ובטח לא אף פעם אני שם דם הכל סביבי אדום אני זועק באם והכל אצלי פתאום מלא דם אני נזכר בהכל ונעלם זכרונות וידיעות שנשכחו בין יריות אני מוצא את עצמי זוחל וחולם על אוניות אני נזכר בציטוטים של לפחות 3 דורות שקשורים למשפחה ואני עם 6 כוויות הפחד שמכה לא מחכה הלב רועד היד דופקת או אולי בכלל הפוך אני שכחתי איך לרדת הלחישות בסוף הלילה כשאת נרדמת לי על החזה ואני מנשק לך את האוזן את אומרת שאני יפה אני מחזיק לך את האגן ונושם אותך עוד פעם המכנס שלי רטוב מדם ואת חייזר שלא מכאן אני יודע שלסגת זה בכלל לא פתרון ואני ואת ביחד אין סיכוי לכשלון איך אמצא אותך שוב בגלגל חיים אחר אולי רק המבט שלנשמה שלי חודר אסתכל לך בעיניים ואזהה את האישה אולי אבקש לחבק ושוב באוזן לחישה חוקי הגרביטציה נראים כמשתנים בוהה שוב במראה ורואה כמה שדים מושכים לי בשיער מנסים מתחבטים אני נמתח בין הקירות ומדמיין תרגעים מי שמכיר יודע זה היה לי לא נעים הרגליים נמסות והפנים נו מה עושים תטעין לי עוד אחד אני חייב אני מדהים אתה שותק אני צועק אני צועק אתם עונים מי זה בסגול ורוד ולמה הם נמאס מהשטויות ונמאס ממעשים. אני נמתח ומחנה בין שכונות ובין גנים עומד אומר שלום ולא עונה במה עניינים יש לי תספורת הזוייה ובעיות במפרקים ואני שונא לומר אמת וגם שונא לומר שקרים בתקופות טובות כותב ובתקופות קשות מחלים מצייר את פני השטח יש לי 4 חברים אם תביא לי מה נשמע אני אשמיע חרוזים אם תדע על מה השיר אצטרך לכתוב שירים הפתעה תמיד מכה אני מופתע אני מרשים מתפזר לי בפלנטה נגמרו המעשים שוטף עוד 10 קילו ושוטף עוד גחלים מסתתר בין חוליות ואנשים ועמודים ומתמצא כשאני נוכח לסיפורים של אנשים אני מחפש תירוצים ומחפש עוד אשמים על נסיונות ועל פשעים את עצמם לא מכירים אני נכנס לתוך בתים ושובר כמה ביצים הם בכלל לא מנסים הם נתפסים מרימים לא עושים נשרפים אלוהים ילדים נערים תינוקות מבוגרים זיעה קרה הפכה לזעקת רבים חולם על זה בלילות ולא מפנים אולי התחושה תתחלק בעוד כמה שנים אולי התמונות לא יעלמו הפרצופים אנשים רחמים אלוהים תחפש בין השלט אל הסלט אל הבריאוֹת אל תוכי המחשבות ותמצא שקיעות יפות אני שונא תהיסוסים ומפלרטט עם כוונות אני מסתתר ומדבר עם אנשים ובני זונות