לא מצליח לכתוב אפילו, מה אני יכתוב כאילו, למי אני יכתוב בכלל, ה' הרי לא מאמין בו כלל, ואני צריך לבד להרים את עצמי מהרצפה, רק אני יכול להביא לעצמי ישועה ותקומה, רק אני להפנים את זה בראש טוב הבנתי חלאס, אנלא צריך להיות צודק צריך להיות חכם זה בידיים שלי באס, מה עוד אוסיף חול המועד סוכות, תשפ''ד בוהה בקירות, זכריה ילך ושמחת תורה, אני יעבוד שבוע הבא, ואז לימודים אשר יוגורתי רע, אם לא אני חותך ואפשר לחזור לשם, או שאחליט משהו אחר, אני תשוש צריך לישון ואחר כך לתכנן. הפזמון אומר שאני מתחנן אליך, הגיע הזמן סיים את זה עתה, ואני אנסה לעשות את ההשתדלות שלי, ויפה שעה אחת קודם סי. אין לי מה להוסיף להפנים בקבסה, צריך לקחת אחריות כי אין אף אחד, אחר אחר המעשים נמשכים, לעשות בלי לחשוב אפשר ללכת לטיפול, לא צריך חרוז צריך לזוז מהגישה הזאת, גישה חדשה ולא להתייאש כשיהיו ירידות, ויהיו ירידות בוודאות לא להתייאש, יש לי כיון יש מטרה גם אם בדרך יש מוקש, ועוד מוקש ואני תשוש, לא אכפת אגו לא תאווה לא קנאה בגרוש, אפשר ללכת לטיפול או לבן הרוש, בורא העולם תקשיב לפזמון. הפזמון אומר שאני מתחנן אליך, הגיע הזמן סיים את זה עתה, ואני אנסה לעשות את ההשתדלות שלי, ויפה שעה אחת קודם סי.